הֶישֵּׂגִים נוֹסְקִים
בְּמַעֲמַקֵּי מֶרְחֲבֵי הַנֶּפֶשׁ, יֶשְׁנוֹ אָרִיג,
שֶׁל הַפּוֹטֶנְצְיָאל הָאֱנוֹשִׁי,
אֱמוּנָה, הִיא תַּשִּׂיג,
אֱמוּנָה, לֹא יְסַפְּרוּ לְךָ,
הִיא הַמַּפְתֵּחַ לַשְּׁאִיפוֹת.
הַבֵּט, הִנֵּה זֶה בְּהֶשֵּׂג יָדְךָ,
חֲלוֹמוֹת, כְּמוֹ לְחִישׁוֹת
שֶׁל אֱמֶת אֵינְסוֹפִית,
מֵצִּתַּה לֶהָבוֹת שֶׁל
תִּקְווֹת נְעוּרִים,
רִקּוּד הַדִּמְיוֹן, מַרְאֶה נִפְלָא.
מַפְגִּין גַּדְלוּת בַּכֹּל טִיסָה.
אַךְ דֶּרֶךְ צָעִיף הַסָּפֵק,
הַמֵּטִיל צְלָלִים.
רַק אֱמוּנָה בִּלְתִּי נִכְנַעַת,
הִיא תַּתְמִיד אֵיתַן.
כִּי בְּמָה שֶׁהַמֹּחַ יָכוֹל
לְהַחְזִיק וּלְהָעֵז,
הַלֵּב יְחַפֵּשׂ,
וְנֶפֶשׁ תְּשַׁתֵּף.
אָז תֵּן לַחֲלוֹמוֹת לָעוּף,
כְּמוֹ צִפּוֹר קַל כָּנָף,
שַׁחְרֵר הָאֶפְשָׁרוּיוֹת,
סִימְפוֹנְיָה לְשִׁירִים
שֶׁרַק מְחַכִּים לְהֵיחָקֵר בָּאֹופָקִים אֵינְסוֹפִיִּים.
כִּי, עִם אֱמוּנָה נֶחֱרֶצֶת הַהֶישֵּׂגִים, נוֹסְקִים.