"וואו! מה זה?" ג'יימי צרח והביא את האופניים שלו לעצירה מהירה. הוא הביט קדימה, פעור עיניים. גם אלכס הבחין בחפץ הגדול והמוזר שג'יימי ראה.
זה נראה כמו סיר, אבל גדול מאוד, גדול יותר מהבית שלו. אלכס הניח לאופניים שלו ליפול, עומד שם בפה פעור לרווחה.
אלכס טפח על כתפו של ג'יימי, "קדימה, בוא נבדוק את זה."
"וואו! אלכס, לא... לא נלך לשם," אמר ג'יימי מבוהל, עדיין לופת את אופניו קרוב לירך.
ג'יימי היה החבר הכי טוב של אלכס; הוא היה בן שבע, אלכס בן שמונה.
בדרך כלל הם יורדים לנחל מאחורי ביתו של אלכס בסופי שבוע כדי לבנות ארמונות חול או לזרוק אבנים לתוך הנחל ולראות את האדווה מתפשטות, מתחרים מי יעשה את האדווה הרחבה ביותר.
"ג'יימי, קדימה, מה אתה מפחד?" אלכס הניח את אופניו של ג'יימי והחזיק את ידיו.
"אלכס רגע, אני מפחד. מה אם…"
"קדימה, אנחנו ביחד, יכול להיות שיש שם הרבה צעצועים." אלכס חייך כשהוא משך בזרועו של ג'יימי ומשך אותו בשביל הצר שהוביל לגדת הנהר, שם הייתה המכונה.
ג'יימי הלך אחריו באי רצון.
קול זמזום של המכונה הגדולה התגבר ככל שהתקרבו, אלכס הרפה מידו של ג'יימי וגרם להם לעצור.
הבנים החליפו מבטים בתמיהה על המכונה שלפניהם.
המכונה הייתה גדולה מאוד; אורות ירוקים הבהבו בבהירות מלמעלה. גוף המכונה היה שחור מאוד, אבל מבריק. לא היו חלונות או כניסה גלויה.
"זה לא בית," לחש ג'יימי. אלכס הנהן, עדיין בוהה.
"איך זה הגיע לכאן? אתה חושב…"
"ששש!" אלכס הניח אצבע על פיו, ג'יימי נעשה שקט.
הם שמעו קול צעדים והסתובבו במהירות, שניהם רועדים מפחד.
הם ראו בן אדם, לא, רגע... משהו שנראה כמו בן אדם.
הוא הלך על שתי רגליים אבל ראשו נראה גדול מאוד וקצת דומה ללובסטר, ממש גדול, מאוד.
היה לו עור ירוק ולכפות ידיו היו רק שתי אצבעות – או מה שנראה כמו אצבעות. ראשו זהר כמו נורת לדים כשראה את הילדים, ג'יימי ואלכס צרחו כשהבחינו שיש לדמות רק עין אחת.
"זוּם זִי זָאפּ זָאׇפֶאֶאֶ זָאָאוּמוּ זוּם זִיוּסַ" אמר הייצור המוזר כשראשו זוהר בצורה מבריקה.
פניו של אלכס הלבינו. רגליו הדקות של ג'יימי רעדו מפני הדמות המוזרה שעמדה מולו, הם לא הבינו שום דבר שאמר.
"שלום, בן אדם חדש, אנחנו הגרינץ", אלכס שמע את המילים בראשו, הוא הסתובב להביט בג'יימי וידע שגם הוא שמע אותם.
אלכס הבין שזה חייזר, אביו קנה לו הרבה חוברות קומיקס, הדמות שלפניו נראתה כמו אחת מאותן דמויות בספרו, והמכונה, חייבת להיות חללית.
"אנחנו באים בשלום." המשיך החייזר, אלכס הביט סביב כדי לראות אם יש חייזרים אחרים, זה היה רק הבחור הירוק.
נראה היה כאילו היצור חייך, אלכס נרגע קצת, החייזר הזמין אותם לבדוק את החללית, אלכס הסקרן לא היה בטוח, אבל הוא גרר את ג'יימי שוב.
בדיוק כשאלכס עמד לעלות במעלה הכניסה לחללית, הוא הרגיש משיכה, ואז שמע קול הקורא בשמו, הוא פתח את פיו לדבר אבל המילים לא יצאו. הוא שמע שוב את הקול קורא לו, ולאחריו טפיחה על כתפו. ואז עוד טפיחה הפעם כבד יותר שטלטלה אותו.
"אלכס! אלכס,"
הקול התנדנד בהתחלה בראשו, אך הוא שמע אותו שוב ושוב,
"תתעורר ותתלבש לבית הספר"
הפעם הוא זיהה את קולה החם של אמו
הסוף