כריס שנא את חג המולד. הוא לא אהב את השלג, הקור או את ההוצאות המיותרות שבאה עם חופשת האקסטרים.
בכל חג המולד, הוא היה מסתגר בביתו לבדו, וסוגר את את עצמו משאר העולם.
בפעמים אחרות, הוא היה רץ לבקתה המבודדת שלו באמצע היער, שם, הוא היה כותב כמה שיותר סיפורים.
ספרים הביאו לו נחמה והעניקו לו תקווה לחיים טובים יותר, אבל כריס לא ידע שהכל עומד להשתנות מתישהו, והוא לא הבין שזה יהיה בבוקר חג המולד.
"חג מולד שמח, מר מרץ," בירכה בלה באותו בוקר כשהוא ארז את הציוד שלו לטיול מחנאות.
"כולכם תהנו ממנו כל עוד אתם יכולים," הוא ענה.
כריס חיבב את בלה מאוד. היא גרה כמה רחובות מהדירה שלו, ולא היה יום שהוא לא זכה לראות אותה. למרות רגשותיו, הוא מעולם לא הצליח להביא את עצמו לבקש ממנה לצאת איתו לדייט.
"שוב יוצא לקמפינג?" היא שאלה.
כריס נאנח בתשובה וחיכה שהאישה חומת השיער תמשיך הלאה. במקום זאת, היא התקדמה אליו וחיבקה אותו, גם קצת חזק מדי.
"אולי תמצא משמעות אמיתית באחד מהימים האלו," אמרה לו בלה כשהיא משתרכת בשלג.
כריס התבונן בה הולכת, אבל הוא לא זז מהמקום שבו עמד. הוא מצא את עצמו מחזיר את הציוד שארז לבית, מחליט באותו הרגע שהוא יבדוק מה אנשים עושים בחג המולד שעושה אותו כל כך מיוחד, והיה מקום אחד לגלות זאת: הפארק.
לקח לו רק כמה דקות להגיע לפארק. הרבה אנשים התאספו במקומות שונים, ושלחו ברכות זה לזה.
"חג מולד שמח, אדוני," אמר לו ילד קטן והגיש לו ממתק.
כריס התכופף לרמתו של הילד ואסף את הממתק.
הילד נראה מרוצה ממה שקרה, וכריס ראה אותו ממשיך מקפץ לאישה אחרת במרחק כמה מטרים. הוא רצה להגיד לילד שהוא לא מאמין בחג המולד, אבל חלק אחר ממנו לא יכול היה לשאת זאת ולזוז.
הוא החליט שאנשים פשוט מחפשים תירוץ וזמן לבלות יותר זמן עם יקיריהם, וחג המולד היה אחד מאותם זמנים.
הסתבר לו שזה לא קשור בכלל לרעש ויריד השעשועים כמו שהוא חשב.
הוא הבין שחג המולד היה בעל משמעות עבור אנשים כדי ליהנות מהזמן ביחד שהיה להם, ולכן הוא הבין שהוא צריך לעשות בחירה קשה, כזו שתביא הגיון גם לחייו שלו.
בחג המולד שלאחר מכן, צחוק הדהד מהמטבח כשכריס ובלה הכינו קצת אוכל לקחת להומלסים ברחוב.
בלה נטעה נשיקה על שפתיו לזמן קצר, אבל הוא תפס אותה בזמן כדי להעמיק את אותה הנשיקה.
"תודה שהיית חג המולד שלי," הוא אמר לה בחיוך רחב.
"נתת משמעות למשהו שמעולם לא האמנתי בו."
"תמיד האמנת", היא ענתה.
"היית צריך רק אהבה כדי להזכיר לך את זה."