דניאל התעורר באמצע הלילה לרעשים מוזרים בדירתו.
הוא עקב אחרי הצליל למטבח, רק כדי למצוא את כל הסירים
והמחבתות שלו מפוזרים על הרצפה.
תחילה חשב שמדובר בפריצה, מזיע בעצבים, הוא הרים את הטלפון
שלו כדי להתקשר למשטרה.
מעבר לקו נשמעה שוטרת. רגע לפני שהצליח לענות, גברה בו תחושת בהלה
והוא הרגיש לכוד.
כשלפתע, צמרמורת עברה בעמוד השדרה שלו, ולחישה מצמררת מילאה
את החדר: "דניאל, אני עוקב אחריך".
מבועת, הוא הסתובב לאיטו אל מול דמות שנראתה כמו צל שעמדה
מולו.
הצרחה הייתה הקול היחד שהשוטרת מעבר לשפורפרת שמעה.
כשהדמות זינקה אליו, וחושך עטף את עולמו של דניאל. כשהגיעו
השוטרים לזירה גופתו המעוותת זעזעה את החוקרים.
נראה היה שכל גופו התקפל כמו נייר שזורקים לפח כשרק פיו ועיניו מבטאות
את האימה.
הסוף