בוקר שטוף שמש אחד, ארנב קטן דילג באחו שזיהה עץ גדול והגבוה ביותר שראה אי פעם. בחלק העליון היו תפוחים אדומים מבריקים שגרמו לפיו של הארנב להזיל ריר.
אני רוצה לטפס לראש העץ הזה ולטעום את התפוחים הטעימים האלה! אמר ארנב קטן עם ברק בעיניו.
הוא מיהר וקפץ אל גזע העץ.
אבל הוא היה כל כך גבוה וכל כך חלקלק, שהארנב הקטן החליק מיד לאחור בחבטה.
אוף! הוא אמר. זה ממש מסובך!
סנאי קטן וחכם ניגש לעודד אותו. אל תוותר! אני יודע שאתה יכול לעשות את זה אם תמשיך לנסות וללמוד.
הארנב הקטן ניסה שוב. ושוב. ושוב. בכל פעם הוא היה מחליק ונופל בחזרה למטה בחבטה! התרסקות! ומכה!
אבל הוא היה נחוש להצליח. ולאט למד להכיר את העץ,
כך שבניסיון הבא שלו,
הארנב הקטן גירד את כפותיו על הקליפה לאחיזה טובה יותר.
הוא כמעט הצליח להגיע לפסגה זה כמעט עבד! אבל הוא היה עייף מאוד, וחזר הביתה לנוח מיואש.
יומים לאחר מכן, שועל רעב הסתובב וחיפש משהו לנשנש, אולי ארנב חשב בליבו
כשארנב הקטן ראה את השועל מתקרב, הוא קפץ וזינק במהירות אל העץ הענק שלו משתמש בכל מה שהוא למד לאורך הנסיונות הוא טיפוס במהירות למקום מבטחים.
מהענף הגבוה ביותר, הארנב הקטן צפה בשועל הרעב והמתוסכל, נהנה מהביטחון מהנוף המרהיב ומהתפוחים המתוקים עד שהשועל המתוסכל התרחק.
הארנב הקטן למד שעם התמדה וכושר המצאה, הוא יכול להתגבר על כל אתגר וליהנות מתגמולים נפלאים!
עכשיו בכל יום, הארנב הקטן מנשנש מהתפוחים האדומים והמבריקים שהיו עסיסיים וטעימים!
מהניף את ידיו בגאווה מהביט בנוף המדהים על כל היער.
שיעור של ארנב קטן בהתמדה